צוואה בלתי הוגנת

צוואה אשר נרשמה תחת השפעה בלתי הוגנת

 

סעיף 30 לחוק הירושה התשכ"ה -1965 קובע:

א. הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום השפעה בלתי הוגנת תחבולה או תרמית – בטלה.

סעיף 30 לחוק הירושה עוסק בנסיבות בהן הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.

אם כאשר מופעל לחץ חיצוני ולא הוגן כלפי המצווה

אך לא תמיד יוכל להבחין בכך המצווה סעיף 30 (א) מתייחס למצבים בהם קבע המחוקק כי צוואה שנערכה אינה משקפת את רצונו של המצווה ועל כן היא בטלה.

לדוגמא כאשר אדם נמצא במצב תשוש ותלוי באדם שלא בהכרח ביקש לעצמו את חברתו אך ידוע לו כי אם לא יצווה את רכושו לאותו אדם לא יטרח אותו אדם עבורו ולא יטפל בו כראוי.

צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת אלא הרעות שהמחוקק ציווה בסעיף 30 לחוק הירושה כי אם נעשתה צוואה מחמת אחד מהם – דינה להתבטל.

אך יחד עם זאת, לא כל השפעה מביאה לידי ביטולה של צוואה על ההשפעה להיות בלתי הוגנת עד כדי ניצול תלותו, חולשתו וחוסר יכולתו של המצווה לשם עשיית צוואה לטובת הנהנה.

 

המחוקק לא יפסול צוואה שנעשתה כתוצאה מהשפעה, או שכנוע שנעשו ברוח טובה ובנימוס וללא לחץ או איומים על המצווה בהם אין כל פסול ומשום כך, לא תיפסל צוואה שנעשתה ברוח של בקשה מנומסת מצד הנהנה.

השפעה בלתי הוגנת יכולה להיות כפיה פיזית או השפעה בלתי הוגנת באמצעות דיבורים שניהם לצורך העניין יחשבו השפעה בלתי הוגנת כלפי המצווה.